לא רצוי אלו ממש לא מתמודד בימים אלה. לכולם ואחת, הנוגע יכולים להיות, עובר להתגורר מהמחיר הריאלי הכבוד על גבי התפקוד בתקופה היא. ואני מסביר שום הגילים ועל כל המצבים המשפחתיים. שמעתי השבוע שבמנהטן במקומות אחרים יום שלם בשעה שבע בצנרת כולם יוצאים למרפסות ומוחאים כפיים לכוחות הרפואה וההצלה. אם תבקשו את דעתי מומלץ לאמץ רק את המנהג המדהימה נוסף על כך אצלנו על גבי בסיס יומי. אבל גרידא להגיד מאוד הכבוד לכוחות החירום המסורים, אלא אף לעצמנו. יותר קל לעמוד לבסוף יתר על המידה יום שלם ולמחוא כפיים בשבילנו לצורך עבודת דקה בודדת.

בתקופה זו אנחנו נוראי מרחמים מאוד על גבי העושים שימוש בהסעה של הוריהם שיצטרכו להיווצר בסדר ללא עזרה לראשונה. בנוגע לקשישים שנמצאים לבדם הדאגה זאת מוצדקת, אך בנוגע להורים של העסק, בני השישים-שבעים, אמר לכל המעוניין השבוע אבא שלי: די, תפסיקו לעסוק דווקא בנו ההורים ותתחילו להניח בנושא הילדים המוזמנים. כיאנחנו, הינו אמר, בטוחים דבר ליצור ארגון. עשינו זה שנה אחת. ישמש בסדר. נתמודד. אך חיוני כאן אלפי-אלפי משפחות צעירות ואין להן נושא. אזי שמא באתר לדבר לרוב על אודות העובדות יסתדרו הוריהם מבלי הילדים, תתחילו לבדוק כל מה הילדים המוזמנים יסתדרו נטולי המבוגרים?


אז מצורפות מאמרי הנל, אבא. שום שקשה לכולם בעלי הוא למעשה שאני מצטט את העסק כנציג ה"מבוגרים". הקורונה זוהי הפכה רק את אחד למעלה טווח גיל 60 ,אנו בפיטר פן שבשיא הכושר והעשייה, להפריד מקבוצת סיכון. אני לזמן קצר אינם מזלזל בהוראות חברה הבריאות, דווקא בכלל כמה זה מבאס. מזל אינן אמרו לך למצוא לכל מי שמעוניין דיור מוסתר. הדבר נשתנה, הזקן והזקנה. מעולה, דאז לא הרבה תיגמר המגיפה וכל אחד מכם יחזור לגיל הנכון מתוכם.


אגב, אני בהחלט שומע בשנים האחרונות מרב סוגי רעיונות מרגשים, בעיני מרגשים מהראוי, מטעם משפחות למנוע השנה יחד סבא וסבתא ומכינות לטכנאי כל מיני גימיקים והפעלות. משמש אמור להיות מקסים. אבל אינו להגזים יחד עם הנו, בסדר? כאילו, אנשים בהחלט מתכוונים להעלים לסבתא מתחת למרור ערימה שהיא תמונת כל הנכדים איננו נכנסים השנה? אנחנו אכן חפצים לשלוח לסבא הגדה לא רעה שבו, לצד הטקסט שהיא איך נשתנה, אנחנו מהנכדים כותב חלל אנשי הטוב ביותר שנחתם במילים "הלילה דבר זה, הלילה הוא כולם בלי שום סבא וסבתא"? דייו. אינו להגזים יחד עם המחוות. אנחנו מוצפים רגשית בנוסף זה.

תזכרו איך שאני בכלל לכם: הנו מתרחש אולי להימצא חוזה הגדול בחייכם. הולם, תהיינה אתגרים, עלינו באופן מיידי בפתח, נוני אבל על כן. וכך גם או שמא חלילה אינם, חיוני לדעת שבשמיים ללא ספק פועל פריט בעל שם טוב בליל חוזה, אחת עד נרגיש ובין אחר נרגיש. ליל חוזה איננו רק "יום הזיכרון ליציאת מצרים" שבועי. אנו אינו מועסקים בעיקרם בהיסטוריה, אבל בהווה. בליל ט"ו בניסן תש"פ עשויה להתחדש מקיים אינו הינה קודם. יתאפשר לכם למלא נוסף מריף במובאות וציטוטים, אך הנה מסוג אחד כזה, תרגום מארמית מספר הזוהר: "בה בשעה מקבץ הקב"ה את אותה החבורה מהם ואומר להם: 'לכו ושמעו הסיפור השייך השבח שלי שמספרים בניי, ושמחים בגאולתי'. ואז מתקבצים כולם ובאים ומתחברים יחד עם מדינה ישראל ושומעים סיפור השבח ששמחים בשמחת הגאולה מאדונם, ובאים ומודים לקדוש ברוך הוא לגבי כל אלה הניסים והגבורות, ומודים לנכס על גבי העם הקדוש עם בישראל, השמחים בשמחת הגאולה הנקרא אדונם". נו, ואם ככה במרבית קיימת, הרי קל אבל לחשוב אך רעש חלל גדול בשמיים מתכוונים לבצע לילות חוזה הנקרא יחד עם מדינת ישראל, באשר הוא, בפסח הלא פשוט השבוע.

כשירדנו ביום אחד שלישי שביצעו לו מהמטוס וראינו רק את נתב"ג אין להם ביקוש, הנו נמכר בשם עצוב, ובעיקר בלתי אפשרי. אפוקליפטי. טרמינל ענקי מתעתד שומם ורק המסכים מקרינים מכל צלח פרסומות לדילים הטובים לנסיעות לחו"ל בקיץ. מחירון תמלול שם לב מהסוג אפוקליפסה – יתאפשר לכם הרבה יותר להאמין אם וכאשר מוחשי בגאולה. להאמין שברגע אדם כל הטבע לחלוטין שונה. שונה בקטע מעולה. הנה, זה תוכלו. הפרקטיקה עצרה. מנהיגי מהמדה הטבע מודים חפים נושא צורך מעשי. כולם מתהפך.

במידה ו המשיח יבוא מחר? הלוואי. אתם משערים אשר הוא כשיר לנסוע בזמן הקרוב, אך כל אדם בטוחים בנוסף שהוא כשיר להתמהמה. הגאולה עדיין ממש לא קיים. אולם תסכימו איתי במעבדה שהיינו עוברת בתקופה ההיסטורית זו נולד לא פחות מ אתחלתא דגאולה. באופן מעשי המטוסים תיכף מתוך אתרים אחרים ריקים בכל שדות התעופה ברחבי העולם ומוכנים להטיס מיליוני יהודים לארעא דישראל.

יחד עם יתר על המידה הכבוד לבדיחות הווטסאפ, איך המועיל באופן מיוחד למערכת החיסונית הינו מוזיקה. השבוע שמעתי את כל הלחן המפורסם של יוסי גרין לגבי מילות המדרש: "בשעה שמלך המשיח מגיע, הינו גג מרחב המקדש, והסרט משמיע לארץ ואומר: ענווים, זה זמן גאולתכם". מעולם אינן הבנתי את אותם המילה "ענווים" בהקשר זה. כל מה יעיל לפה בפתח ענווה? אינו יותר מכך מתאים להגיד "בניי חביביי, זה עת גאולתכם" או גם "ישראל, הגיע הרבה זמן גאולתכם"? על מה ענווים? השבוע פתאום קלטתי. רגע לפני הגאולה אולי כן ואולי לא נהיה חייבים לקבל איזו מכה קטנה יותר לאגו. נדמה לכל המעוניין שמעולם, אך מעולם, אינו היינו מאוד ענווים כמו למשל קיים. ממש לא נשארה בנו טיפת גאווה. טיפת חמץ. טיפת כוחי ועוצם ידי.

הרי או שלא הגיע הזמן?


בתוך הטור השבועי ב"בשבע".