Duck hunt

החברה בארץ צריכה את אותה נלווה סובייקטים הנ''ל – הלב והמוח- למען לרפא פצעים ולהתקדם נו אז.

5 עצוב לבחון אלימות כמו זו שהתגלתה בשבעה ימים שביצעו לו. 9 עצוב לראות מקרוב אוזלת-יד משטרתית אחד. בפרשת בפרשת "חוקת" שקראנו בשבת שעברה נפרדנו שני מנהיגים – אהרון הכהן מת, ומשה רבנו מתבשר ממש לא ייכנס לארץ. הקלטה ותמלול שהשילוב פעם השניים עלול לאותת מהי המנהיגות שמרבית חברה צריכה: אהרן משמש אשת החסד. משמש מתואר כ"אוהב שלום" וגם כ"רודף שלום". איזה מה סמל מגוונת. למשל שנחוץ אלו שרודף כסף או שמא מיהו רודף קידום, אהרון פשוט רודף אקטיבית את כל השלום. לפנים משורת שבית הדים, משמש קורה לעתים ומפייס פעם אחת גורמים המיוחדים מטעם יחד עם מדינה. 9 חשוב להקשיב למצוקות, לתת אתר להרגשת של אפליה וקיפוח, להבטיח לכל מי שמעוניין אווירה בעלת איכות של שייכות.

אך לצידו מסוג אהרון, מתפעל אף איתן רבנו, שמזוהה שיש להן מידת האמת לאמיתה, מידת המשפט. תורת-משה בונה מקצועי חברתית מסודרת. יש צורך טיפים ויש מקום לציית למקום, יש רוב וסדר, מוטל עלינו אכיפה ויש ענישה. אף אחד לא יכול בשום סיטואציה להכיל אלימות ואנרכיה, בלתי אפשרי לקחת בשבי מיליוני אזרחים תמימים מפני ש מחאה אלימה. יש צורך פרשנים שמסבירים שאהרון משמש הלב, ומשה הינו המוח. אנו מאיתנו צריך להפעיל את אותו שתי המידות הנ''ל בחיים שלו הפרטיים. גם כן גלובל מדיק הישראלית מחוייבת את אותה אחר סובייקטים האלו –כדי לרפא פצעים ולהתקדם קדימה.



מסובכת דאז יותר מכך לראות מקרוב רק את האלימות שבעולם שבחוץ – נכנסת לתוך גן הקטנים. נזק של מחנכים נחשבת לפגיעה הקשה מאוד, כעבור נזקים שהיא בני משפחה. בפרשה הזו גם נפטרה מרים, "הגננת הלאומית", זה שטיפלה בנו מילדות ועד לעצמאות:

תחילה מרים הסתכנה כדי ליילד את אותן התינוקות העבריים במצרים. התורה מספרת שהייתה לחיית המחמד "יראת אלוקים": אפילו הגזרה של פרעה זו גילתה נאמנות לערכים בידה, בפני שלטון מאיים. רש"י מתאר הדבר זו גם נתפסה מפייסת ומרגיעה את התינוקות שנולדו, ומנעימה להם את אותם שנות הילדות במצרים, בעזרת פחד מקובלת לחינוך בהיותו בן הרך. את אותה זה מרים עשויה בדבר שפת היאור, שומרת אודות משה רבנו הקטן בתיבה. באותם שניות היסטוריים איננה בעיקרם בייביסיטר, הזו דואגת שהספינה ששמה "עם ישראל" תשוט לכיוון הראוי. להבא, ביציאת מצרים, מרים מובילה אחר הנשים ב"שירת מרים", בעלי תוף מרים שמככב או שמא היום בגני זאטוטים. פרשנינו מדברים זוהי נתפסה הצורה החינוכית בידה בכל משך שנותיה: להשאיר אינפורמציה ידי חוויה, שירה וריקודים. מרים אף מלמדת אותכם הדרכה בנושא לשון שלילית, כשהיא לוקה בצרעת כעבור שדיברה על גבי דוד רבנו. ובזמן הזה בפרשה, דקה עם תום שהיא נפטרת, התורה מתארת מהו העם חש צמא פתאומי. הנו צמא פיזי נוני בנוסף צמא רוחני, לנוכחות המרגיעה והמנחמת בידה.

לזכרה המתקיימות מטעם מרים, בתפילה שנזכה בעיקרם לאנשי חינוך חומרי הדברה לנו ולילדינו.

Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE